ישנן מחלות רבות שהן תלויות גיל (מחלות המופיעות יותר ככל שהאדם מתבגר יותר), ואחת מהן היא מחלת העיניים קטרקט. להלן מאמר המכיל מידע רב אודות המחלה, תסמיניה והטיפול בה.
המידע במאמר זה אינו מחליף ייעוץ מקצועי של רופא מומחה.
מה זה קטרקט?
את מחלת הקטרקט ניתן למצוא גם בשמות אחרים: ירוד, חרדלית או תבלול. המחלה מתבטאת בעכירות בעדשת העין, דבר המפריע מאוד לראייה, ובמידה והיא לא מטופלת בזמן, היא עלולה לגרום לירידה בראייה ובסופו של דבר לעיוורון.
הקטרקט מתפתח בדרך כלל אצל מבוגרים, אך יכול להיגרם גם בעקבות חבלה טראומטית בעין, מחלות שונות כגון סוכרת או אי ספיקת כליות, השמנת יתר, עישון, ועוד.
קטרקט – תסמינים
למחלה זו מספר תסמינים השונים מתסמיני מחלות עיניים אחרות (אדמומיות, דמעות וכדומה):
- טשטוש בראייה שהולך ומתדרדר
- ראייה כפולה בעין הפגועה
- הסתנוורות ו\או הופעת כתמי צבע
- שינויים חדים בקוצר או רוחק הראייה וצורך להוריד או להרכיב משקפיים באופן תכוף יותר מהרגיל
- שינויים בתפיסת עוצמת הצבעים
בגיל מבוגר, כל התסמינים הללו עלולים לגרום לנפילות ולהיתקלויות בחפצים, ולכן כדאי לטפל בכך בהקדם לפני שתחול התדרדרות נוספת.
האם ישנם סוגים של קטרקט?
להלן פירוט קצר על סוגי הקטרקט השונים:
קטרקט נוקלארי (גרעיני): זהו סוג הקטרקט השכיח ביותר ושתסמיניו המוכרים ביותר – מופיע עם הגיל, גורם לטשטוש ראייה ומופיע במרכז העדשה.
קטרקט קורטיקלי: סוג נדיר יותר של קטרקט זה מופיע בעיקר באזורים ההיקפיים של העדשה. ההפרעה נובעת מהתרחבות האישונים בזמן חושך, ועל כן היא מופיעה בעיקר בלילה. סוג זה עלול להופיע כקטרקט משני לאחר ניתוח קטרקט רגיל.
קטרקט תת-קופסיתי (סאב-קפסולרי): גם סוג זה של קטרקט הוא נדיר יותר, והוא מופיע בשכבה האחורית. ההפרעה בראייה בסוג זה, היא בשעות היום כאשר המבוגר יתלונן על סינוור. גם סוג זה עלול להופיע כקטרקט משני לאחר ניתוח קטרקט רגיל.
קטרקט מולד: זהו קטרקט שנולדים אתו ובמידה ואינו מטופל תוך שבוע או חודש (תלוי אם זה בעין אחת או שתיים) מזמן הלידה, הוא עלול לגרום לעין עצלה או פזילה.
קטרקט בשל: זהו קטרקט בשלב מתקדם בו העכירות מאוד מתקדמת ונראית כשכבה לבנה, והוא עלול לגרום לדלקת עיניים חריפה. מצב זה דורש ניתוח דחוף.
טיפול בקטרקט
הבשורה הטובה היא, שניתן לטפל בקטרקט ולהחזיר את מצב הראייה לתקין. הטיפול מתבצע באמצעות ניתוח פשוט יחסית הכולל הרדמה מקומית (יש מצבים בהם מבצעים הרדמה כללית – תלוי במצב המטופל ובתנאים מסוימים), חיתוך קטנטן (1-3 מ"מ) בקרנית העין, הוצאת העדשה הפגועה והחלפתה בעדשה מלאכותית. תותב העדשה מוחדר כאשר הוא מקופל והרופא המנתח פותח, מסדר וממקם אותו כאשר הוא בפנים. החתך נסגר לבד ואין צורך בתפרים. שיטה פופולרית זו, נקראת פקואמולסיפיקציה, וזמן הניתוח אורך בין 10 דקות לשעה.
בסיום הניתוח העין תכוסה למשך מספר שעות בתחבושת. המטופל ישוחרר לביתו ואין צורך באשפוז. לאחר הסרת התחבושת העין מתרגלת לאט לאט למצב החדש והראייה בה תשתפר לאחר זמן לא רב. המטופל יידרש להזליף טיפות עיניים השומרות על העין מזיהומים ואף מסייעות לה לקבל את העדשה החדשה. רופאים ממליצים גם על כיסוי העין להגנה כאשר ישנים ועל שימוש במשקפיים במהלך היום, הימנעות מפעילות פיזית מאומצת (לזמן ההחלמה), הימנעות ממקומות מאובקים והימנעות מהפעלת לחץ פיזי על העין (שפשוף או לחיצה).
אם יש צורך לנתח גם את העין השנייה בגלל קטרקט, הדבר יבוצע מספר שבועות לאחר הניתוח הראשון.
