חלק מהגרונטולוגים רואים בכל דבר "ageism” (ובעברית: "גִּילָנוּת” – אפליה של מישהו בשל גילו המתקדם). כך טוענת Amanda Smith Barusch* , עובדת סוציאלית אמריקאית בעלת תואר PhD. לדעתה, ה”גילנות” מבטאת בעצם גישה שלילית כלפי אנשים מבוגרים וכלפי תהליך ההזדקנות, שבאה לביטוי במגוון דרכים. לטענתה, המונח גילנות מחלחל ומשפיע על הציפיות האישיות והתרבותיות שיש לנו מאנשים מבוגרים, וגורם לכך שבני גיל מסוים נחשבים ל”מבוגרים מדי” – מבוגרים מכדי להתקבל לעבודה חדשה, מבוגרים מכדי ליהנות משירות ביטוח בריאות זה או אחר, או מבוגרים מכדי להתאהב.
אולי ההיבטים המזיקים ביותר של "גילנות”, מדגישה אמנדה, מתגשמים כאשר האדם המבוגר עצמו מפנים את משמעות המונח ומגיע להבנות אישיות, מיותרות לחלוטין, לגבי האפשרויות המוגבלות שמצפות לו מעתה והלאה בחיים.
לדבריה, העובדים הסוציאליים שאמורים לשרת אוכלוסיה זו של מבוגרים, אינם חסינים אף הם מפני השפעותיו של המונח "גילנות”, וראוי לתת את הדעת על מצב זה. היא מדגישה שאף אחד לא מערער על חשיבותה של האהבה ועבור אנשים רבים אהבה רומנטית היא צורך אנושי בסיסי. לכן, דווקא אנשי המקצוע שמטפלים בסיפוק צרכיהם של הקשישים אמורים להיות אלה שידברו על נושא זה עם המטופלים שלהם ולא יתעלמו ממנו.
העובדים הסוציאליים יכולים לתרום לרווחת המטופלים והקהילה על ידי מאבק בגילנות. דרך אחת לעשות זאת היא על ידי למידת תהליך ההזדקנות.
במשך שנים המטאפורה השלטת במחקר ובספרות בנושא הזדקנות הייתה ועודנה "ירידה”. ירידה ביכולת האינטלקטואלית, באנרגיות, בתיאבון המיני ועוד. אבל מחקרים עכשוויים דוחים את הרעיון של ירידה בלתי נמנעת, גם כאשר מדובר בהזדקנות הפיזית. הבריאות הפיזית של אנשים מבוגרים משתנה במגוון צורות ובדרך כלל ניתן לשפרה באמצעות תרגול ואימון גופני. מעבר לכך, מחקרים במדעי המוח הקוגניטיביים בתחום הזקנה מצאו שהמוח שלנו הוא איבר מסתגל וגמיש באופן מדהים. איבר נפלא זה מסוגל לייצר תאים חדשים שיוצרים קשרים חדשים לאורך כל משך החיים. ייתכן והרפלקסים יואטו, אבל ודאי הדבר שבני אדם יכולים להמשיך ללמוד ולהתפתח לאורך כל שנות חייהם.
מסיבות אלה ואחרות, היום, המטאפורה החדשה בתחום ההזדקנות היא "התבגרות”. כעת נוצר דו שיח חדש שמביא עימו מונחים כמו: "הזדקנות פרודוקטיבית”, "הזדקנות חיובית” ואפילו "הזדקנות מוצלחת”. אנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית יכולים להיות חלק מדו שיח זה ולעזור למטופלים שלהם ולקהילה לראות בהמשך החיים זמן של התפתחות והתאמה במקום של ירידה והתדרדרות. אפשר גם לנסות להפסיק להשתמש בביטוי "זקן מדי” ולהוציא אותו לחלוטין ממילון המונחים שלנו.
אצלנו בבית
גיל פז הדיירים מנהלים אורח חיים דינמי ומלא פעילות. מחלקת התרבות והאירועים בבית גיל פז מציעה פעילויות בתחומים שונים שבמהלן פוגשים הדיירים אחד את השני. אין ספק שהמגורים בבית דיור מוגן יוצרים הזדמנויות רבות הן להיכרות חברתית בין הדיירים והן למפגשים רומנטיים אינטימיים.
